אם בעבר, טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות מודרניות כמו תאים פוטו-וולטאיים (PV) וטורבינות רוח לא יכלו לספק חשמל באופן רציף או לפי דרישה ונעדרו חוסן אנרגטי, כיום בשילוב הטכנולוגיות המשלימות אגירת אנרגיה, מיקרוגריד ורשת חכמה– הן מסוגלות ליצור רשתות חשמל מבוזרות בעלות חסינות אנרגטית גבוהה מאוד, ברמה שהינה בלתי אפשרית ברשת ריכוזית. ברשת חשמל מבוזרת, אספקת האנרגיה, יצור החשמל ואספקתו אינם מתרחשים בכמה עשרות אתרים בלבד (בישראל), אלא מתבצע במאות אלפי ואף במיליוני אתרים. בשטחים פתוחים, על מבנים, על תשתיות (גשרים, מחלפים, רכבות, מאגרים...), על שטחים חקלאיים ביחד עם גידולים חקלאיים (אגרי-וולטאי).

בכל הפרמטרים שנותחו, רשת מבוזרת מבוססת PV ואגירה מציגה סיכונים מופחתים לעומת רשת ריכוזית ישראלית מבוססת דלקי מאובנים, כאשר ברוב הפרמטרים הסיכונים נמוכים פי 10-1,000,000.

למרות אמצעי הגנה מתקדמים ויעילים נגד איומים אוויריים שקיימים בישראל, הם לא מספקים הגנה של 100%, ולא יספיקו מול מתקפה של אלפי טילים, רקטות ומל"טים מדוייקים בו זמנית מול תשתיות קריטיות; ואינם רלוונטיים אל מול תקיפות שאינן אוויריות או נגד פגעי הטבע. פגיעה ב-3 נקודות קריטיות בלבד ברשת החשמל הישראלית עשויות להשבית עשרות אחוזים ממנה ואף את כולה לתקופה של שבועות, חודשים ואף למעלה מזה. לא ניתן לקיים מדינה מודרנית במצב שכזה, בעיקר בשכונה מסוכנת כמו שלנו. ישראל חייבת לבזר את רשת החשמל שלה אם היא מעוניינת להבטיח את השרדותה ושגשוגה.