top of page

פרסמנו עבודה על העדר חוסן אנרגטי ברשת החשמל הישראלית ועל פתרונות לנקודת תורפה אסטרטגית זו 2023

ד"ר דניאל מדר מציג את נקודת התורפה האסטרטגית הישראלית של העדר החוסן האנרגטי ברשת החשמל, וכיצד ניתן לפתור אותה,  בפרק ה-7 של סדרת הרשת "מכורים".

רשתות חשמל קונבנציונליות הן ריכוזיות, הדלקים שלהן משונעים, מולכים או אגורים במספר אתרים מצומצם, החשמל בהן מיוצר במספר מתקנים מצומצם, מהם החשמל מועבר באמצעות מערכת הולכה מצומצמת בהיקפה לאזורים השונים, ורק לאחר מכן החשמל מחולק באמצעות מערכת חלוקה מסועפת יותר אל הצרכנים.  חוסן אנרגטי הוא היכולת של מערכת שמספקת אנרגיה להתמודד עם איומים, לסבול ממינימום פגיעה באספקת האנרגיה לצרכנים בעת פגיעה במערכת, ולהתאושש במהירות מאירוע שכזה.

2023-09_Energy_Resilience_work.png

בעוד מערכת חשמל ריכוזיות הן יחסית קלות לתכנון ולשליטה, ואפשרו צמיחה כלכלית מהירה, רווחה ואיכות חיים במאה השנים האחרונות; הן מתוכננות עם יתירות מוגבלת שמאפשרת להן חוסן מסוים בפני פגיעות מוגבלות בזמן ו/או במקום, אך הן אינן חסונות אנרגטית בפני פגיעות נרחבות במערכת.

ישנן מספר נקודות תורפה מובנות ברשתות חשמל ריכוזיות: הן פגיעות לנזקים משמעותיים בחלקיה הקריטיים שמספרם נמוך, מבנה קווי המורכב ממספר חלקים קריטיים לא מאפשר את הולכת החשמל לצרכנים כאשר חלק אחד במבנה הקווי לא מתפקד, פגיעה ביצרנים או צרכנים גדולים של חשמל שמחוברים לרשת יכולה להפיל את הרשת עקב היווצרות חוסר איזון קיצוני בה. אחת מנקודות התורפה הקריטיות בישראל היא שהיום 70% מהחשמל ועוד כעשור כ-70% מכל האנרגיה בישראל יסתמכו על 3-5 אסדות גז טבעי בלבד.

הגורמים העשויים להשפיע או לפגוע ברשתות חשמל מתחלקים לגורמים טבעיים ולגורמים אנושיים. דוגמאות לגורמים טבעיים הם אקלים, רעידות אדמה, צונאמי, ומזג-אוויר קיצוני (כמו קריסת מזח הפחם בתחנת הכוח רוטנברג ב-2023). דוגמאות לגורמים אנושיים הם רשלנות, חוסר מוכנות, אילוצים, תקיפה פיזית (כמו השבתת 50% מרשת החשמל באוקראינה ב-2022-2023 ע"י הרוסים, פיצוץ צינורות הגז הטבעי התת-ימיים נורדסטרים 1-2 באירופה), תקיפת סייבר ומניפולציות גיאופוליטיות (רוסיה מול אירופה]. פגיעה משמעותית אחת בחלק קריטי ברשת חשמל ריכוזית עשויה לפגוע באספקת החשמל לאזור שלם בארץ בו מתגוררים ועובדים מאות אלפי אנשים, ומספר פגיעות בו זמנית במספר אתרים קריטיים עשויות לפגוע באספקת החשמל לרוב המדינה, למשך זמן רב.

אם בעבר, טכנולוגיות של אנרגיות מתחדשות מודרניות כמו תאים פוטו-וולטאיים (PV) וטורבינות רוח לא יכלו לספק חשמל באופן רציף או לפי דרישה ונעדרו חוסן אנרגטי, כיום בשילוב הטכנולוגיות המשלימות אגירת אנרגיה, מיקרוגריד ורשת חכמה– הן מסוגלות ליצור רשתות חשמל מבוזרות בעלות חסינות אנרגטית גבוהה מאוד, ברמה שהינה בלתי אפשרית ברשת ריכוזית. ברשת חשמל מבוזרת, אספקת האנרגיה, יצור החשמל ואספקתו אינם מתרחשים בכמה עשרות אתרים בלבד (בישראל), אלא מתבצע במאות אלפי ואף במיליוני אתרים. בשטחים פתוחים, על מבנים, על תשתיות (גשרים, מחלפים, רכבות, מאגרים...), על שטחים חקלאיים ביחד עם גידולים חקלאיים (אגרי-וולטאי).

בכל הפרמטרים שנותחו, רשת מבוזרת מבוססת PV ואגירה מציגה סיכונים מופחתים לעומת רשת ריכוזית ישראלית מבוססת דלקי מאובנים, כאשר ברוב הפרמטרים הסיכונים נמוכים פי 10-1,000,000.

למרות אמצעי הגנה מתקדמים ויעילים נגד איומים אוויריים שקיימים בישראל, הם לא מספקים הגנה של 100%, ולא יספיקו מול מתקפה של אלפי טילים, רקטות ומל"טים מדוייקים בו זמנית מול תשתיות קריטיות; ואינם רלוונטיים אל מול תקיפות שאינן אוויריות או נגד פגעי הטבע. פגיעה ב-3 נקודות קריטיות בלבד ברשת החשמל הישראלית עשויות להשבית עשרות אחוזים ממנה ואף את כולה לתקופה של שבועות, חודשים ואף למעלה מזה. לא ניתן לקיים מדינה מודרנית במצב שכזה, בעיקר בשכונה מסוכנת כמו שלנו. ישראל חייבת לבזר את רשת החשמל שלה אם היא מעוניינת להבטיח את השרדותה ושגשוגה.

  • אל העבודה (מהדורה שלישית]:

  • חלק קטן מהעבודה הוצג בוובינר עצמאות אנרגטית בישראל, מאי 2023 (החל מדקה 13:33):

  • העבודה הוכנה במימון גרינפיס. לעבודה באתר גרינפיס:

greenpeace-logo.png
bottom of page