מדידות ראשוניות שלנו מראות על פליטות מתאן גדולות פי 6 מהמדווח במטמנה בישראל 2022

בקיץ 2021 ביצענו מדידות ראשוניות של פליטות מתאן ממטמנה בישראל, ומצאנו כי היקף הפליטות גדול פי 6 מדיווחי המטמנה למרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס). המדידות בוצעו באמצעות הלוויינים של חברת GHGSat, ומדידות קרקעיות באמצעות מצלמה תרמיות ייעודית לאיתור מתאן, EyeCGas 2.0 של חברת אופגל הישראלית. נדגיש כי אלו תוצאות ראשוניות ממספר מדידות לא רב, וכי יש לבצע מדידות רבות יותר על מנת להבין את היקף הבעיה. אולם, ב-GHGSat המשיכו למדוד את הפליטות מאותה מטמנה בחצי השנה האחרונה, והחברה רומזת שהיקף הפליטות יציב. מכיוון שאין לנו גישה לנתונים, אנו לא יכולים לפרסם כרגע תוצאות סופיות.

העננים הכהים שנעים שמאלה בסרטון, הם פליטות מתאן ממטמנה ישראלית, כפי שצולמו ע"י מצלמה תרמית ייעודית לאיתור מתאן, EyeCGas 2.0, של חברת אופגל הישראלית.

הטמנת פסולת מעורבת, הכוללת חומר אורגני רב, אינה מאפשרת פירוק החומר האורגני באמצעות מיקרואורגניזמים בנוכחות חמצן (פירוק אירובי), אלא גורמת לפירוקו בהעדר חמצן (פירוק אנאירובי). פירוק חומר אורגני אנאירובי גורם לפליטת גז מטמנות, המורכב מכ-50% פחמן דו-חמצני ומכ-50% מתאן, שניהם גזי חממה. כל טון של מתאן מחמם את האטמוספרה פי 80 מטון פחמן דו-חמצני (GWP20).

דיווחי המטמנות על היקף פליטות המתאן (ושאר גזי החממה) מבוססות על מודלים מקובלים בעולם שמעריכים את היקף הפליטות על בסיס כמות הפסולת הקיימת במטמנה, כמות פסולת מוטמנת ביום, שטח המטמנה, כיסוי, קיום איסוף גז מטמנות, נתוני אקלים ועוד.

 

המדידות שלנו, כמו גם מדידות דומות שנערכו בספרד, מראות פליטות גדולות הרבה יותר ממה שהמודלים מעריכים שנפלט מהמטמנות. בתרשים הבא ניתן לראות תוצאות של מדידה שהתבצעה במטמנה במדריד בקיץ 2021, ע"י GHGSat, ESA, ו-SRON Netherlands Institute for Space Research; עם תוצאות בסדר גודל דומה לתוצאות שמדדנו במטמנה הישראלית. סקאלת הצבעים מצביעה על ריכוז מתאן בעמודה האטמוספרית מעל לריכוז הרקע של מתאן, ב-ppb (חלקיקים למיליארד).

Methane_emissions_detected_from_Madrid_landfill_on_20_August_2021_edited.jpg

כרגע אנו לא מפרסמים את המדידות הישראליות עצמן, את שם המטמנה או את היקף הפליטות המדויק; מכיוון שאין כוונה כאן להפנות אצבע מאשימה למטמנה זו או אחרת או למשרד להגנת הסביבה, אלא יש להתמקד בבעיה ובהגעה לפתרון מהיר שלה.

המשמעות היא שבמידה ומדידות ראשוניות אלו משקפות את המצב ברוב המטמנות בישראל, היקף פליטת גזי החממה של ישראל גבוה בעשרות אחוזים לעומת ההיקף המוערך כיום, ויתכן וגם במדינות רבות אחרות בעולם בהן היקף הטמנת הפסולת גבוה.

בתרשים למטה, ניתן לראות את דיווחי פליטות המתאן למפל"ס בישראל לשנים 2021-2020, לפי מקור פליטה (15 מטמנות פעילות, הפקת גז מחצבים [גז טבעי], מאגרי טיהור שפכים ואחר). באדום, ניתן לראות את היקף הפליטות השנתי מהמטמנות, במידה והמדידות הראשוניות שמדדנו משקפות את הפליטות ברוב המטמנות בישראל. נציין שמעבר לפליטות המדווחות למפל"ס, יש פליטות מתאן נוספות מאתרי פסולת חוקיים ולא חוקיים שכבר לא פעילים, אשר לא מדווחים למפל"ס (אבל נכנסים לחישוב הפליטות הלאומי הרשמי), ויתכן וגם בהם היקף הפליטות בפועל גבוה מהמשוער.

2021-12-23.3 דיווחי פליטות מתאן למפלס ואקסטרפולציה לכל המטמנות.png

הצגנו את התוצאות למשרד להגנת הסביבה, ואנו מקווים שהמשרד יחליט לבצע ניטור של פליטות מתאן ממטמנה זו ומשאר המטמנות בארץ. ניטור זה יאפשר להבין את היקף הבעיה, האם הוא באמת חמור כפי שהתוצאות הראשוניות שלנו מראות, האם הוא יחודי למטמנה זו או משותף גם למטמנות אחרות, ואפילו למזבלות לא מוסדרות רבות ברחבי הארץ שכבר נסגרו לפני שנים אך עדיין ממשיכות לפלוט מתאן. הניטור יאפשר לגלות את המיקום המדויק של הפליטות במטמנות ולעזור בגיבוש פתרונות מיידיים. יש טכניקות בהן ניתן להשתמש בשביל לצמצם פליטות מתאן ממטמנות קיימות כבר עכשיו, עוד לפני שמצליחים לצמצם את היקף ההטמנה הלאומי בישראל (תהליך שיקח לפחות עשור).

N12_edited.jpg
  • כתבה על פליטות המתאן הגבוהות ממטמנה ישראלית, החדשות N12, ינואר 2022: